המסע חזרה הביתה - הוא פנימי
שלוות אינסוף עוטפת אותך בעדינות בחיבוק רך. כה חזק ושקט בתוך אדירות הבורא. שם שום דבר לא יכול להטריד אותך כאשר אתה נמצא עם נוכחות האל שבפנים. שום דבר לא נדרש ממך חוץ מלהכיל במודע את זה הנצחי ששוכן בפנים כזהותך. השלווה בתוכך יכולה להימצא רק כאן.
כל מחשבה של אהבה שאתה מציע מקרבת אותך יותר להתעוררות שלך לשלווה נצחית ולשמחה ללא סוף. בן האל הוא אתה. הראי של אהבת הבורא שבה נבראת ושעדיין שוכנת בך. היה מאוד רגוע ושמע את קול האל בך. תן לו לומר לך מה הוא רצונו.
הטבע האמתי שלך הוא שמחה אינסופית. זה מה שאתה באמת. מוקף בהגנה מושלמת. אם אתה לא חש בזה זה משום שאתה מאמין בזהות שגויה שמכחישה את מי שאתה באמת. דרך סליחה אתה משחרר את האמונות בזהות השגויה שלך אשר מטהרות את הדרך.
בכל פעם שאתה נעשה ער למצב שבו אינך חש שמח ושליו, אתה זקוק לטיהור של תפישה זאת עם נוכחות האהבה שבתוכך, דרך נכונותך לתיקון כל תפישה שגויה ומוגבלת. רוח הקודש ששוכנת בך תראה לך יותר ויותר שכל מה שחשבת כעצמי מוגבל גרם להפרעת השלווה ואין לזה שום השפעה על העצמי האמתי שלך.
כאשר אתה מסכים לדרך זאת של תיקון התפישה שלך, אתה נעשה ער יותר לעצמי האחד שלך. אתה רואה את העצמי האחד באחיך בני האדם יותר ויותר. השלווה שלך מופרעת פחות.
אימון יומי בהכרת האמת ובהבאת כל מה שאינו אלוהי בתפישה שלך לטיהור באור הרוחני, מביא להכרה להתבהר ולגלות יותר אמת בהכרה שלך. זה מה שמוביל אותך חזרה הביתה למצב גן העדן שהאל משתף אותך בו.
הרצון האלוהי הוא לטובת כולם
באור הרצון האלוהי האחד אין מאבק. כאשר אנחנו חווים מאבק זה תמיד במצב של אשליה. כאשר אנו מבינים זאת, אנו מוכנים לראות שמאבק הנו אשליה שיש לשחרר, כי זה חסר משמעות ואז שלוות האל חוזרת למודעות ערה שלנו.
לעומת זאת כאשר אנו מתפתים להאמין במאבק כדבר אמתי, אנו יכולים לזכור את המשפט שאומר: בבריאה ישנו רק רצון אלוהי" ולזכור שבהכרת האחד אין מאבק.
כאשר אנחנו משחררים את התפישות של נפרדות מההכרה הרדומה שלנו , אנו משחררים את הנפרדות מחיינו כדבר שהנו אמתי. אנו מתמלאים בשלווה, בשמחה, באיחוד מושלם עם הרצון האלוהי - אהיה אשר אהיה.
כשאנו מתפתים להאמין שמאבק הוא אמתי, אנו יכולים להזכיר לעצמנו שאין לנו רצון מלבד הרצון האלוהי וברצון הגבוה שלנו אין מאבק !
דבר זה עוזר לנו להשתחרר מרעיון של מאבק. אנו לא נלחמים במאבק, אנו לא מתגוננים ממאבק. אנו רק רואים שהוא חסר משמעות ומשחררים זאת. זה כמו המשמעות האמתית של סליחה - לשחרר. כך זה מוחלף בשלווה.
ללא האשליה של מאבק, מציאות של שלווה ממלאת את עולמנו והכרתנו בהירה ויציבה. כעת חשוב לזכור שכהחצנת הרצון האלוהי אנו הננו תמיד לטובתנו הנעלה ולטובת כולם כאחד.
"החזרה הביתה" דורשת את עזיבת החשיכה
למה הכוונה עזיבת החשיכה ? לעזוב את החשיכה פירושו לעזוב את האמונה שאתה נפרד מהאל, שהנו אהבה אוניברסלית. האמונה שאנו נפרדים מאהבה אוניברסלית הנה זהה כמו להסתתר מאחורי ההכרה שהאהבה היא כל מה שיש ושהיא אמתית. באחדות אין מה להסתיר. לכולם יש הכל והם יודעים הכל, כי הכל נאסף באחד, בהכרה האוניברסלית.
החוויה של אחדות האהבה מביאה אתה שלווה ושמחה. כאשר אתה זוכר את חוק האחד אתה מקבל שהכול נמצא בשותפות או באחד , השלם שלא ניתן לחלוקה וכל חלק זהה לשלם. באחדות שום חלק לא מסתיר או שומר משהו מהכלל. הרעיון של לנסות להסתיר משהו מאינדיבידואל אחר זה לבדו מה שחשכה הנה.
בחלק החשוך הזה שרוצה להפריד ישנה עדיין הרגשה מפחידה של נפרדות ורצון לשמור על פרטיות ולהסתיר. האמת היא שאין שוני או מיוחדות שמפרידה בינינו. כאשר אנו מוותרים או סולחים לעצמנו על ראיה חשוכה או חסרת אמת, אנו עוזבים את האמונה בחשכה או נפרדות. כך אנחנו חוזרים לחוות שלווה ושמחה וזוכרים את אחדותנו מלידה.
הדימוי שיש לנו על עצמנו כאינדיבידואלים בעלי הכרה נפרדת שנמצאת בגופים נפרדים הנה אשליה. זוהי הונאה עצמית. האמת היא שהאהבה שהיא אנחנו הנה אחת והיא מלכדת את כל החיים לשלם אחד. הכחשת השלם יוצרת חוויה של חוסר ורצון לקבל רק לעצמנו.
איך הגענו למצב של אי הכרה באהבת האל?
למעשה אין אנו יכולים להיות בלי אהבת האל אף פעם, כי אנחנו הננו אהבת האל בביטוי. רק הכחשת ההכרה בנוכחות האהבה גרמה לנו להסתיר את זהותנו האמתית בחשכה. עם זאת הלבבות שלנו משתוקקים להיות במצב האהבה האלוהית הטבעי שבו נוצרנו.
האשליות של יחיד ויחידים שיש לנו על עצמנו מסתירות את העצמי האוניברסלי מההכרה שלנו. אין אנו יכולים להיתלות יותר בזהות הנפרדת. אנו בוחרים שהאור האלוהי יתקן את כל הטעויות שאנו מחזיקים אודות עצמנו ובדרך זאת אנו מכירים בכך שאין צורך יותר להאמין שאנו עצמי נפרד או להגן על זהות נפרדת. אנחנו משתחררים מפחד שבא עם אמונה בנפרדות. כך אנו מקבלים את העצמי המאוחד חזרה.
