הגשמה לפי עקרונות ההכרה האלוהית
כאשר אנו צועדים בנתיב עלינו לזכור שאנו נוצרנו בצלם ובדמות המקור שלנו. ולכן אנו בוראים בעלי עצמה. אנו מסוגלים לקבל או להסיר כל השתקפות שמתגלה במציאות שלנו. וכאשר אנו פוסלים כל הכרה של ניגודיות, שערים חדשים של תודעה מתגלים לנו.
כל מה שאנחנו חושבים, מרגישים ומקרינים, אם במודע או לא במודע, אנו שולחים זאת כראי שמחזיר לנו השתקפות. השתקפויות אלה יוצרות את חוויות חיינו. כדי להבין את המציאות האישית שלנו עלינו רק להסתכל במראה הנגלית לנו.
עלינו תמיד לזכור שאנו בוראים. יש לנו ברירה אולטימטיבית לקבל כל רטט של מציאות שאנו רוצים בחיינו. איך שאנו בוחרים לתפוש משהו, זה משהו שנוצר בפני עצמו. כך נוצרת חשיבה חדשה, ומציאות חדשה.
המציאות שבה כל אחד מאתנו חי היא בדיוק מתואמת לרטט שאנו מוסרים. אם אנו רוצים לראות שינוי במציאות שלנו, עלינו לשנות בתחילה את תפישתנו כדי שראי של חוויה ישקף תמונה שונה. אנו שומרים של ראי זה במה שאנו תופשים כאמת.
כאשר אנו ממקדים את כל המחשבות שלנו, המילים והפעולות על הטוב הגבוה של הכל, אנו פועלים בתיאום עם היקום ואנו מתחילים לחיות, לתפוש וליצור מהתודעה האלוהית שבפנים.
אנו זוכרים את המורשת שלנו ומיישמים אותה בהתרגשות בכל רגע. אנו מבטיחים דרך חיינו את קיום הדהוד הרטט של העצמי הגבוה שהנו העצמי האמתי שלנו ובכך מבטיחים שהעצמי הגדול יותר יתבטא.
אנו עושים כך דרך הסתכלות על החיים כאלוהיים וקדושים, למרות שלא הכל נראה כך עדיין במציאות האנושית. אנו זוכרים שעינינו כוסו בצעיף שמסתיר את האמת.
דרך אימון שרירים רוחניים והתגברות על הכתבת מערכת האמונות הישנה שנבנתה בנו, אנו מצליחים.
החזון שהנשמה מקבלת מהעצמי הגבוה חייב להשלים את המעגליות שלו בתוך עצמו כמו שזה נמסר - "כמו למעלה כך למטה". לכן על כל תלמיד-רוח לנקות את ההכרה כל הזמן. עליו לרטוט את החזון הגבוה במצב טהור ובהיר, כמו הייתה זו מערבולת יוצרת שמושכת מה שרוצה להיוולד כמגנט. זה קורה כך משום שלאל יש את החזון שלו שרוצה להתממש בצורה מושלמת.
הוראת המסטר המתעלה לחניכי נתיב ההתעלות -
כוח תת-המודע מאפשר לאנושות להיות מסטר על מחשבות ורגשות ולהכיר את הפוטנציאל האלוהי בהכרת האחד שמחכה לכל האנושות. באלוהי אין כל קרמה. בכניעה רוחנית והכנעת כל המחשבות והתשוקות, האגו כעצמי הרגיל לא קיים יותר באישיות, רק מרכז החיים האלוהי, שם האב והבן האלוהי הם אחד. שמחת האחדות מביאה לביטול הקרמה ואז אין יותר השתייכות לחוק זה והחניך הרוחני מתעלה וחי עם העצמי האלוהי והולך בעקבות הקול הפנימי כדי לבטא את החזון של הבורא בבריאה.
חשוב להבין שברגע שהחזון מתקבל כמשימת הנשמה, הוא תופש מקום. זה כמו בתהליך הלידה, כאשר תינוק גדל ברחם אמו. כך החזון האלוהי רוצה לגדול בצורה בטוחה בהכרתכם הגבוהה. כאשר החזון מוזן ומטופח, הוא מקבל הכנה להצטיירותו כלפי חוץ. הקול הפנימי מדריך אתכם בתהליך ולכן נחוץ להיות צייתן לקול זה שהנו ההכרה הגבוהה. יש להתאמן על כך. אף אחד לא נדרש להגות חזון אלוהי, עד שהוא משיג רמת היתוך עם ההכרה הגבוהה כדי שזה יופעל.
סרטון מצגת עקרונות והצהרות ליישום בחיים
הסרטון ניתן לפתיחה במסך מלא
